מה זה חשיש, איך מכינים אותו ולאילו השפעות ניתן לצפות?

חשיש – מושג אשר שמענו עליו הרבה בחיינו, באותה נשימה ובאותה הרשימה לצד סמים אחרים, ואולי לא בצדק.

לא כולם באמת מבינים מהו חשיש ומה בדיוק ההבדל בינו לבין מריחואנה.

אז בואו רגע נעצור ונסביר מהו בוף, כיצד מפיקים אותו ומהן ההשפעות שניתן לצפות ממנו, איך להכין קססה חשיש (עם צמחים ייחודיים) שהחברים לעולם לא ישכחו כל זאת ועוד, ממש כאן.

 

מה זה חשיש?

החשיש הוא מוצר מעובד של צמח הקנאביס, מה שמיד גורם לנו להניח שמבחינה כימית הוא דומה לצמח הקנאביס.

לרוב אנו נוטים לחשוב כי בוף מכיל את אותם הקנאבינואידים (או לפחות את אותה הכמות שלהם) שפעילים בצמח הקנאביס ( CBD ו  THC).

גם בנושא הטרפנים המשפיעים על הטעם, הארומה ועל תכונות נוספות של הקנאביס, נשאלת השאלה האם הכמות שלהם בחשיש שונה או דומה?

מיד נענה על שאלה זו.

ישנן שיטות שונות למיצוי צמח הקנאביס, חלקן עושות שימוש בחומר ממס ואמצעים מתקדמים, אחרות מתבססות על שיטות מסורתיות.

החום הוא תוצר של שיטה מסורתית למיצוי הקנאביס אשר קיימת כבר מאות שנים ואף אלפי שנים.

למרות שהחום מזוהה מאוד עם העולם הערבי ומדינות כמו מרוקו ולבנון, ככל הנראה מוצאו של החום מאסיה (הרי ההימלאיה) והוא הופץ ברחבי העולם על ידי סוחרים ערבים בתקופות קדומות.

מי שביקר בהרי ההימלאיה כנראה עבר באזורית של הימאצ'ל פראדש, שם החשיש מכונה ג'ראס והוא אכן תוצר של קנאביס שגדל בהרי ההימלאיה.

בוף מיוצר במקומות שונים בעולם והשיטות עשויות להיות מעט שונות, בהתאם לכך גם התוצאות.

המראה והמאפיינים של החום עשויים להיות שונים בהתאם לתהליך הייצור, זני הקנאביס, התוספות שבהם משתמשים.

אפילו צורת האחסון ורמת הטריות של החום משלב הייצור ועד הגעתו לצרכן עלולים להשפיע על הרכבו הכימי והשפעותיו.

איך מכינים חשיש?

חשיש הוא למעשה השרף הנאסף מצמח הקנאביס.

בעליו, גבעוליו ובעיקר התפרחות ישנן שערות קטנות המכילות את שרף הצמח העשיר בחומרים פעילים.

שערות אלו מכונות טרוכומות. ייצור החום הוא בעצם ניפוי אותן השערות מהצמח בשיטות שונות.

אחת השיטות המסורתיות להפקת חשיש, אשר אינה נחשבת ליעילה במיוחד, היא גלגול הפרחים בכפות הידיים (השיטה הזו היא השיטה העיקרית להפקת ג'ראס).

במהלך התהליך הצמח מפריש את השרף השומני והוא נדבק לכף היד והאצבעות.

לאחר מכן בעזרת סכין מגרדים אותם מכפות הידיים והחומר הנאסף הוא החשיש.

שיטות מודרניות יותר משתמשות בלחץ וטמפרטורה על מנת לגרום לצמח להפריש את אותו שמן (על שמן קנאביס תוכלו להתעניין כאן).

ישנה גם שיטה אשר נחשבת לשכיחה אצל המשתמשים הפרטיים בזכות הקלות שבהפקת החום והיכולת להשתמש באמצעים מאולתרים.

זוהי שיטת ה‘קיף' אשר אולי מוכרת לקוראים רבים.

בוודאי שמתם לב שלגריינדר שלכם יש תא תחתון בו מצטברת אבקה דקיקה ודביקה. אבקה זו מכילה כמות גדולה של אותן שערות הנופלות מהתפרחות והופכות בגריינדר לאבקה דקיקה.

 יש אשר פשוט מוסיפים אותה לקססה, אך יש גם כאלה אשר מפיקים ממנה ’חשיש 'קיף‘ באמצעות דחיסה וחימום קל.

ניתן לרכוש מכשירי דחיסה מיוחדים אשר עשויים גליל, שלתוכם מכניסים את האבקה ובורג מסתובב אשר מאפשר לדחוס את האבקה ולהפוך אותה לגוש.

לצד אביזרי העישון הללו שניתן לרכוש ישנם גם אלתורים לבניית דחסן ביתי.

הסכנות שבחומר החום

אם מדברים על שיטות להפקת חשיש, חשוב לציין שלצד שיטות ההפקה השונות לפעמים תוכלו למצוא בחום תוספות שונות אשר נועדו למטרה אחת בלבד – הגדלת הרווח של יצרני החום.

אותן התוספות במקרה הטוב רק פוגעות באיכותו, אך במקרים רבים הן עלולות להיות מסוכנות לבריאות.

לכן אם אתם רוכשים חום, חשוב לעשות זאת במקום אמין ולא לעשן חום שאינכם יודעים מה מקורו.

אחת התוספות שנקשרה עם החשיש היא אדולן (מתאדון).

אדולן הוא חומר נרקוטי ממשפחת האופיואידים (כמו הירואין).

מתאדון נחשב לתחליף סם לצורך טיפול בהתמכרות להירואין, אך גם הוא בעצמו ממכר ומסוכן.

ישנן טענות כי מדובר באגדה אורבנית אשר מעולם לא הוכחה, מצד שני לא כל חום בשוק השחור נשלח לבדיקות מעבדה.

בכל מקרה זה רק מדגיש את החשיבות של רכישת חשיש אך ורק אצל מקור אמין.

איך לעשן חשיש, היכן להשיג וכמה זה יעלה לכם?

השיטה הנוחה ביותר לעשן חום היא באמצעות הכנת קססה הכוללת תחליף טבק (כי ניקוטין הוא רעל) מהול בחשיש.

את הקססה ניתן לעשן בג‘וינט, מקטרת או באנג לפי העדפותיכם האישיות.

אז איך מכינים ג‘וינט חשיש?

קודם כל זה מתחיל בהכנת הקססה.

החום מגיע בדרך כלל בחתיכה ארוכה ודקה מה שנקרא ‘אצבע חשיש‘ – נחשב ליחידת מידה.

יש לפורר מעט חום ולמהול אותו עם תחליף הטבק (תוכלו למצוא מגוון רחב של תחליפי טבק המבוססים על צמחים המכילים את הטרפנים שבקנאביס)

אם אין לכם ניסיון השתמשו בכמות קטנה לצורך ההתחלה, גם אם יש לכם ניסיון, אך אינכם בטוחים לגב טיבו וחוזקו של החום, מוטב להתחיל עם כמות קטנה.

לא תמיד קל לפורר את החשש, ישנם סוגי חשיש אשר עשויים להיות קשים.

רבים מחממים את החשיש, חימום קל של הבוף אכן ירכך אותו אך זוהי אינה השיטה המומלצת מכיוון שהיא פוגעת באיכותו (הטרפנים והקנבינואידים נשרפים).

עדיף לגרד את הבוף באמצעות פומפייה. לאחר מכן תוכלו לשפשף אותו בין האצבעות יחדיו עם תחליף הטבק על מנת שידבקו.
לתחליפי הטבק ישנם מספר יתרונות, ראשית כמו שכבר נאמר הם אינם מכילים ניקוטין וכימיקלים רעילים.

שנית, חשוב שתבינו כי כל הצמחים מכילים מגוון רחב של טרפנים, ועל כן תחליפי הטבק מכילים טרפנים שונים אשר תורמים בצורה חיובית להשפעת החום.

אז לאחר שהקססה שלכם מוכנה תוכלו לגלגל את הג‘וינט באופן דומה לגלגול ג'וינט עם קנאביס (יש אשר מגלגלים בצורה ידנית, אחרים יעדיפו להשתמש במכונת גלגול) או שתוכלו לעשנו בצורה אחרת (באביזרי העישון למיניהם).

לגבי חשיש ומחירים, ובכן תמיד תוכלו להשיג אצבע חשיש במחיר זול באיזו סמטה חשוכה.

אך כמובן שהדבר אינו מומלץ, מוטב לשלם קצת יותר ולרכוש חום אצל משווקים מורשים (או לפחות סוחרים שניתן לסמוך עליהם כי חשיש בנתיים לא חוקי) אשר יכולים להבטיח לכם את איכותו.

השפעות עישון חשיש

סוגיית השפעות עישון החשיש היא מאוד מעניינת.

מכיוון שמבחינה כימית בוף חום דומה מאוד למריחואנה, לכאורה ניתן לצפות להשפעות דומות.

אך משתמשים מנוסים, שהתנסו גם בעישון קנאביס וגם בעישון חשיש, יוכלו להעיד כי ישנן השפעות מעט שונות.

האמת שקשה לערוך השוואה מכיוון שישנם סוגים שונים של חום המגיעים אלינו ממקומות שונים בעולם, מיוצרים בשיטות שונות ועשויים מזנים שונים.

לצערנו הרב כאשר מדובר בחום ממקור לא ידוע, עשויות להיות בו תוספות מפוקפקות אשר משנות לגמרי את השפעתו.

נקודה נוספת  שיש לקחת בחשבון היא שהחום לא נחקר לעומק כמו צמח הקנאביס.

עיקר המחקרים עוסקים בהרכב הכימי של צמח הקנאביס והשפעותיו.

אך יש להניח שקיים הבדל בין מיצוי הקנאביס המתבסס על טריכומות לבין עישון התפרחת בשלמותה – ההרכב הכימי של צמח הקנאביס כולל מאות רכיבים.

יש להניח שצורת המיצוי של החום אינה ממצה את כל אותם החומרים הכימיים וגם משנה את היחס ביניהם.

גם שיטות הפקה שונות של החשיש יכולות להביא למיצוי שונה. במילים אחרות זו משוואה שחסרים בה הרבה משתנים ודרוש עוד מחקר שיתעמק בהשפעותיו של החום.

אך בכל זאת יש לנו ניסיון והשערות מקובלות לפיהן במיצוי החום ישנו ריכוז גבוה יותר של CBD ו CBN.

קנאבואיד ה CBN הוא למעשה תוצר של התחמצנות ה THC וחשיפתו לשמש.

אם יש לכם תפרחות קנאביס ישנות, ככל שחולף הזמן תרד בהם רמת ה THC ותעלה רמת ה CBN.

אך בכל זאת יש לנו ניסיון והשערות המבוססות על בדיקות מעבדה שנערכו ובדקו חום ממקורות שונים.

הבדיקות הראו שבחום ישנו ריכוז גבוה יותר של CBD ו CBN בהשוואה לתפרחת של קנאביס.

זהו ככל הנראה המקור העיקרי להבדל בהשפעת החשיש לעומת השפעת הקנאביס הלא מעובד.

למרות ששימוש רפואי בחשיש הוא אינו דבר נפוץ כמו השימוש הרפואי בקנאביס, הריכוז הגבוה של CBD עשוי להביא תועלת לסובלים מבעיות חרדה ואפילפסיה.

טרפנים בחשיש

עוד נקודה חשובה היא הטרפנים, מיצוי הקנאביס משפיע גם על מיצוי הטרפנים אשר נמצאים באופן טבעי בצמח ומעניקים לו טעם וארומה, אך גם משנים את השפעותיו.

בתהליך המיצוי אנו מאבדים את חלק גדול מהטרפנים וזוהי עוד סיבה מדוע השפעתו שונה.

יצרני חשיש מתקדמים עשויים להוסיף לחשיש טרפנים ממקור טבעי אשר משפרים את השפעתו.

אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם באמצעות שימוש בתחליפי טבק או אפילו בעזרת הוספת צמחים שונים מהגינה שלכם לקססה (כמובן שהצמחים צריכים להיות יבשים ומתאימים לעישון).

ולסיום שאלה שרבים עוסקים בה – האם חשיש מרדים?

רבים מהמשתמשים מדווחים על כך שהחשיש מרדים ונשאלת השאלה האם הדבר מבוסס, ואם כן אז מהו הגורם לאותה התחושה.

בהחלט ישנן ראיות מדעיות לתחושה המרדימה אשר נגרמת כתוצאה מעישון חשיש.

כבר הזכרנו שבחום ישנו ריכוז גבוה של קנבינואיד בשם CBN.

ובכן, קנבינואיד זה הוא אחד מהקנבואידים אשר המדענים מתעניינים בו, אך חשוב לציין שהוא לא נחקר מספיק.

המחקרים הקיימים בהחלט מכירים בהשפעותיו המרדימות והוא בהחלט מסתמן כפתרון טוב לסובלים מאינסומניה.

אז לאחר שיש לכם את כל המידע הרלוונטי אודות החום, חשוב שתזכרו, עישון צריך להיעשות במקסימום זהירות.

תעשנו חכם, תעשנו טבעי!